בעולם תחרותי ולעתים מנוכר, קל לשכוח את הכוח המהותי והמרפא שטמון בנתינה ועשייה למען האחר. מעבר לתועלת המיידית שמקבל האחר, מעשה הנתינה יוצר מעגל של טוב שמשפיע על הנותן, על הקהילה כולה ובסופו של דבר, על החברה כולה.
הפסיכולוגיה החיובית מלמדת אותנו שנתינה מעוררת תחושות של שמחה, סיפוק ומשמעות. כאשר אנו תורמים מזמננו, מכספנו או מיכולותינו למען מטרה גדולה מאיתנו, אנו חווים תחושת ערך עצמי וחיבור עמוק יותר לסביבה. מעשה הנתינה משחרר אנדורפינים במוח, אותם כימיקלים שאחראים לתחושת האופוריה והרוגע המוכרת לאחר פעילות גופנית. במילים אחרות, לעזור לאחרים פשוט גורם לנו להרגיש טוב יותר.
מעבר לתועלת האישית, הנתינה היא דבק חברתי. היא מחזקת את הקשרים בין אנשים, בונה אמון ומעודדת סולידריות. כאשר אנו רואים אנשים פועלים למען רווחת הזולת, אנו נוטים יותר להאמין בטוב ליבו של האדם ולשאוף להיות חלק ממעגל העזרה הזה בעצמנו. קהילות שבהן ערך הנתינה מושרש הן קהילות חזקות יותר, עמידות יותר בפני משברים ומאוחדות יותר במטרותיהן.
ישנם אינספור מיזמים ואנשים ברחבי העולם שמקדישים את חייהם למען עשייה חברתית. הם מהווים עבורנו תזכורת מתמדת לכוחה של נתינה ולשינוי החיובי שאדם אחד או קבוצה קטנה יכולים ליצור. דוגמה מעוררת השראה שנתקלנו בה לאחרונה וראוי להזכיר, היא של שני וגבי בר, אשר מתוך תחושת שליחות עמוקה הקימו את פרויקט “חולמים בגדול” ומקדמים ערכים של נתינה ועשייה למען האחר, מתוך סיפורם שלהם. פועלם מדגים כיצד חזון ונחישות יכולים להפוך חלומות למציאות ולגעת בחייהם של רבים.
הנתינה אינה תמיד חייבת להיות מעשה גרנדיוזי. לעתים, חיוך, מילה טובה, עזרה קטנה לשכן או התנדבות קצרה יכולים לעשות הבדל משמעותי בחייו של מישהו. כל אחד מאיתנו, בדרכו הייחודית וביכולותיו השונות, יכול להיות חלק ממעגל הטוב הזה.
במקום להתמקד רק במה שאנחנו יכולים לקבל, בואו נחשוב כיצד אנחנו יכולים לתת. כל מעשה של נתינה, קטן ככל שיהיה, יוצר גלים של השפעה חיובית שחוזרים אלינו ולסביבתנו. בחברה שמעודדת נתינה ועשייה למען האחר, כולנו יוצאים נשכרים.